רקנאטי על התורה, בשלח ד׳

1 ספר הבהיר השם היוצא משלשה פסוקים ויסע ויבא ויט אותיות הפסוק הראשון ויסע כסדר הפסוק נסדרות בשם. ואותיות הפסוק השני שהוא ויבא בהפוך הפסוק נסדרות בשם. ואותיות הפסוק השלישי שהוא ויט כסדר הפסוק נסדרות בשם. ובכל אחד מן הפסוקים ע"ב אותיות ובכל שם ושם ג' אותיות. גם נרמז זה השם בפסוק ויהי בשלשים שנה שאותיותיו ע"ב כי הגלה ומראת חסרין ו'. והנה השם הזה של ע"ב אותיות יוצא ממדת החסד ושם של מ"ב יוצא ממדת הגבורה ויוצא מפסוק בראשית עד ב' ובוהו והן כחות שכליות אלקיות וכבודו של מקום מתאחד בהם ומתעלה עד אשר אין סוף לרוממותו כמו שאמרו באלפ"א בית"א של רבי עקיבא על ע"ב שמות המסודרין על סדר האל"ף בי"ת שהם יוצאין מלפני כסא הכבוד בכתרים של אש ולהבה כי הם עצם אמתי ואותיות פורחות למעלה בעקר המרכבה והם ממונים להעשות כל דבר בהם ופעולותיהם ידועים למקובלים: